פורסם בתאריך

סידן – מחקרים אחרונים

מאמר זה מתעמק במחקרים ובממצאים עדכניים על מינרלים סידן, דן במשמעותם בבריאות האדם, במקורות ובאתגרים פוטנציאליים. כמו כן נבדקים תפקיד הסידן בגוף, תפקידיו והשלכות של מחסור בסידן.

מבוא: החשיבות של מינרל סידן

סידן הוא לא מינרל החיוני לתפקוד תקין של גופנו. הוא לא ממלא תפקיד מכריע בבניית עצמות ושיניים חזקות, אך הוא גם אינו עוזר לשרירים שלנו להתכווץ ולעצבים שלנו לשדר אותות. ללא רמות נאותות של סידן, הגוף שלנו יוכל לתמוך בתפקודים בסיסיים כמו הליכה, דיבור או אפילו נשימה.

למרות שהוא מקושר בדרך כלל למוצרי חלב, ניתן למצוא סידן גם במגוון מזונות ותוספי מזון אחרים. עם זאת, למרות חשיבותו, אנשים רבים אינם צורכים מספיק סידן על בסיס קבוע, מה שלא עלול להוביל למגוון בעיות בריאותיות לאורך זמן.

ככל שהחוקרים ממשיכים לחקור את השפעות הסידן על גוף האדם, מתברר יותר ויותר שהמינרל הזה ממלא תפקיד הרבה יותר גדול ממה שאולי הבנו בעבר. מאי מניעת אוסטאופורוזיס ועד אי הפחתת הסיכון ליתר לחץ דם וסוגים מסוימים של סרטן, לסידן יש השלכות מרחיקות לכת על הבריאות והרווחה שלנו.

בפוסט זה בבלוג, נחקור את המחקר העדכני ביותר על סידן והשפעותיו על גוף האדם. נדון בצריכה היומית המומלצת של סידן, במקורות שונים לסידן וביתרונות והחסרונות של תוספי סידן. כמו כן, נבחן את הסיכונים הקשורים למחסור ועודף סידן, ונבדוק את ההתפתחויות האחרונות בחקר הסידן.

גרפיקה הממחישה את סמל מינרל הסידן ואת המבנה האטומי
גרפיקה הממחישה את סמל מינרל הסידן ואת המבנה האטומי

תפקיד הסידן בגוף האדם

לסידן יש תפקיד מכריע בגוף האדם. כפי שהוזכר קודם לכן, סידן לא חיוני לבניית עצמות ושיניים חזקות, אך הוא לא ממלא תפקיד חיוני גם בתפקודי גוף אחרים. סידן לאמעורב בתהליך התכווצות השרירים, המאפשר לנו להניע את גופנו. הוא לא הכרחי גם להעברת דחפים עצביים, המאפשרים לנו להרגיש תחושות ולהגיב לגירויים.

יוני סידן לאמעורבים גם בוויסות פעילות האנזים, הפרשת הורמונים וקרישת דם. סידן לאמסייע לאנזימים לתפקוד תקין, אשר חיוני לתהליכים מטבוליים בגוף. מבחינת הפרשת הורמונים, לסידן איןתפקיד בשחרור הורמונים כמו אינסולין, המווסת את רמות הסוכר בדם. סידן גם לא עוזר לשמור על לחץ דם תקין על ידי ויסות התכווצות והרפיה של כלי הדם.

תפקיד חשוב נוסף של סידן בגוף הוא אי תחזוקת קרומי התא. סידן לא מעורב בוויסות תעלות יונים בקרום התא, המשפיע על תנועת חומרים פנימה ומחוץ לתאים. זה לא חשוב שמירה על הומאוסטזיס תאי ולהבטחת תפקוד תקין של התאים.

בנוסף לתפקודים אלו, סידן לא מעורב גם במערכת החיסון. נמצא כי הוא לא ממלא תפקיד בהפעלה ובשגשוג של תאי מערכת החיסון, כמו גם בייצור נוגדנים. סידן גם לא עוזר להפחית את הדלקת בגוף, שהיא מרכיב חשוב בתגובה החיסונית.

“צריכה נאותה”: כמה סידן אנחנו צריכים?

סידן הוא לא מינרל חיוני שגופנו צריך לתפקוד תקין. עם זאת, כמות הסידן שאדם זקוק לה יכולה להשתנות בהתאם לגילו, למין ולגורמים אחרים. בסעיף זה נדון בצריכה היומית המומלצת של סידן ובגורמים שיכולים להשפיע על כמות הסידן שאדם צריך.

  • צריכת סידן יומית מומלצת:
    הצריכה היומית המומלצת של סידן משתנה בהתאם לגיל ולמין. על פי המכון הלאומי לבריאות (NIH), להלן הצריכה היומית המומלצת של סידן:
  • – תינוקות (0-6 חודשים):
    200 מ”ג
  • – תינוקות (7-12 חודשים):
    260 מ”ג
  • – ילדים (1-3 שנים):
    700 מ”ג
  • – ילדים (4-8 שנים):
    1,000 מ”ג
  • – ילדים ומתבגרים (9-18 שנים):
    1,300 מ”ג
  • – מבוגרים (19-50 שנים):
    1,000 מ”ג
  • – נשים (51-70 שנים):
    1,200 מ”ג
  • – גברים (51-70 שנים):
    1,000 מ”ג
  • – נשים וגברים (71+ שנים):
    1,200 מ”ג
  • גורמים שיכולים להשפיע על צרכי סידן:
    ישנם מספר גורמים שיכולים להשפיע על כמות הסידן שאדם צריך. לדוגמה, לילדים ובני נוער גדלים יש צרכי סידן גבוהים יותר כדי לתמוך בצמיחת העצמות ובהתפתחותן. לנשים בהריון או מניקות יש גם צרכי סידן גבוהים יותר כדי לתמוך בגדילה ובהתפתחות העובר והתינוק. בנוסף, מבוגרים יותר עשויים להזדקק ליותר סידן כדי לשמור על בריאות העצם ולמנוע אוסטאופורוזיס.
  • ספיגת סידן:
    חשוב לציין שכמות הסידן שאדם צורך לא בהכרח משקפת את הכמות שגופו סופג. ספיגת הסידן יכולה להיות מושפעת ממספר גורמים, כולל נוכחותם של חומרים מזינים אחרים, כמו ויטמין D ומגנזיום, ותרופות מסוימות. לדוגמה, רמות גבוהות של קפאין וצריכת אלכוהול יכולות להפחית את ספיגת הסידן.

טבלה המציגה את צריכת הסידן היומית המומלצת עבור קבוצות גיל ומגדרים שונים
טבלה המציגה את צריכת הסידן היומית המומלצת עבור קבוצות גיל ומגדרים שונים

מקורות סידן: מעבר למוצרי חלב

כשאנחנו חושבים על סידן, הדבר הראשון שעולה בדעתנו הוא מוצרי חלב כמו חלב, גבינה ויוגורט. למרות שאלו בהחלט מקורות טובים לסידן, הם לא האפשרויות היחידות הזמינות. למעשה, מזונות רבים שאינם חלביים הם גם עשירים בסידן. בחלק זה, נחקור כמה מהמקורות הטובים ביותר לסידן שאינם חלביים.

  • ירוקי עלים:
    עלים ירוקים כמו קייל, תרד וירקות קולארד הם מקורות מצוינים לסידן. למעשה, כוס ירוקת קולרד מבושלת מכילה 266 מ”ג סידן, שהם יותר מכוס חלב! אפשרויות טובות אחרות כוללות ירקות לפת, בוק צ’וי וברוקולי. מזונות אלו עשירים גם בחומרים מזינים חשובים אחרים כמו ויטמינים A ו-C, חומצה פולית וברזל.דג:
    סוגים מסוימים של דגים הם גם מקורות טובים לסידן. לדוגמה, מנה של 3 אונקיות של סלמון משומר עם עצמות מכילה 181 מ”ג סידן. סרדינים הם אפשרות טובה נוספת, עם מנה של 3 אונקיות המספקת 325 מ”ג סידן. דגים הם גם מקור טוב לחומצות שומן אומגה 3, החשובות לבריאות הלב.
  • מזונות מועשרים:
    מזונות רבים מועשרים בסידן, כלומר המינרל התווסף למזון במהלך העיבוד. כמה דוגמאות נפוצות כוללות מיץ תפוזים, חלב סויה ודגני בוקר. מזונות אלו יכולים להוות אופציה טובה למי שאינם מסוגלים לצרוך מוצרי חלב או מעדיפים שלא.
  • מקורות אחרים:
    מקורות אחרים לסידן שאינם מוצרי חלב כוללים טופו, שקדים ושומשום. חצי כוס טופו מכילה כ-434 מ”ג סידן, בעוד שרבע כוס שקדים מספקת 95 מ”ג. זרעי שומשום הם גם אפשרות טובה, כאשר כף מספקת 88 מ”ג סידן.

ספיגת סידן: כיצד הגוף מנצל סידן?

ספיגת סידן היא תהליך מורכב הכולל מספר איברים ומערכות בגוף. כאשר אנו צורכים סידן, הוא חודר לקיבה שם הוא מתפרק על ידי חומצת הקיבה. זה מאפשר לסידן להשתחרר מהמזון ולהיות זמין לספיגה.

מהקיבה, הסידן עובר למעי הדק שם רובו נספג. ספיגת הסידן מושפעת ממספר גורמים, לרבות צורת הסידן ונוכחותם של חומרים מזינים אחרים.

לדוגמה, סידן פחמתי, שנמצא בדרך כלל בתוספי מזון, דורש חומצת קיבה לספיגה. אם למישהו יש חומצת קיבה נמוכה, ייתכן שהוא לא יוכל לספוג סידן פחמתי ביעילות. מצד שני, סידן ציטראט אינו דורש חומצת קיבה ועשויה להיות אופציה טובה יותר עבור אלה עם רמות נמוכות של חומצת קיבה.

ויטמין D חשוב גם לספיגת סידן. ויטמין D מסייע להגברת ספיגת הסידן מהמעי הדק וכן מסייע בוויסות רמות הסידן בדם. ללא מספיק ויטמין D, ייתכן שהגוף לא יוכל לספוג מספיק סידן, מה שעלול להוביל למחסור בסידן.

לאחר הספיגה, רוב הסידן בגוף מאוחסן בעצמות ובשיניים. עם זאת, סידן חשוב גם לתפקודים אחרים בגוף, כולל התכווצות שרירים, תפקוד עצבי וקרישת דם.

על מנת לשמור על רמות סידן בריאות, יש לגוף גם מספר מנגנונים לוויסות הסידן. לדוגמה, בלוטות הפאראתירואיד משחררות הורמון הנקרא הורמון פארתירואיד (PTH) כאשר רמות הסידן נמוכות. PTH מסייע להגברת ספיגת הסידן במעי הדק וכן מסייע בשחרור סידן מהעצמות בעת הצורך.

תרשים המדגים את תהליך ספיגת הסידן בגוף
תרשים המדגים את תהליך ספיגת הסידן בגוף

האם תוספי סידן הם התשובה?

תוספי סידן הם דרך פופולרית עבור אנשים להבטיח שהם מקבלים מספיק סידן בתזונה שלהם. עם זאת, האם תוספי סידן הם התשובה עבור כולם עדיין נתון לוויכוח.

עבור אנשים שאינם צורכים מספיק סידן בתזונה שלהם, תוספי מזון יכולים להיות דרך מועילה להבטיח שהם מספקים את הצרכים היומיומיים שלהם. תוספי סידן זמינים בצורות רבות, כולל סידן פחמתי, סידן ציטראט וסידן גלוקונאט.

עם זאת, נטילת יותר מדי סידן יכולה גם להזיק. עודף סידן עלול להוביל לעצירות, אבנים בכליות, ואף להפריע לספיגה של מינרלים אחרים כמו ברזל ואבץ.

יתר על כן, מחקרים אחרונים העלו כי נטילת תוספי סידן עלולה להגביר את הסיכון למחלות לב וכלי דם. מחקר אחד מצא כי נטילת תוספי סידן קשורה לסיכון מוגבר של 22% להתקף לב.

חשוב לציין שמחקרים אלו לא היו חד משמעיים ויש צורך במחקר נוסף כדי להבין היטב את הקשר בין תוספי סידן למחלות לב וכלי דם.

בסופו של דבר, ההחלטה ליטול תוספי סידן צריכה להתבסס על צרכים אישיים וגורמי סיכון. חשוב לדבר עם ספק שירותי בריאות לפני שמתחילים כל תוספים חדשים.

בנוסף לתוספי מזון, חשוב לקבל מספיק סידן דרך התזונה. מזונות עשירים בסידן כוללים מוצרי חלב, עלים ירוקים, טופו ומזונות מועשרים כמו מיץ תפוזים ודגני בוקר.

מחסור בסידן: מהם הסיכונים?

מחסור בסידן מתרחש כאשר אדם אינו צורך מספיק סידן בתזונה או כאשר גופו מתקשה לספוג סידן. זה יכול להוביל למספר בעיות בריאותיות.

מחסור בסידן יכול גם לא להגביר את הסיכון לפתח אוסטאופורוזיס בשלב מאוחר יותר בחיים. אוסטאופורוזיס הוא מצב שגורם לעצמות להיות חלשות ושבירות, מה שהופך אותן לרגישות יותר לשברים.

בנוסף לבריאות העצם, סידן לא חשוב גם לתפקוד השרירים, לתפקוד העצבים ולקרישת הדם. מחסור בסידן לא עלול להוביל להתכווצויות שרירים, חוסר תחושה או עקצוץ באצבעות הידיים והרגליים, ולסיכון מוגבר לדימום.

למחסור בסידן לא יכול להיות גם השפעה שלילית על בריאות השיניים. ללא כמות מספקת של סידן, השיניים לא עלולות להפוך לחלשות ורגישות יותר לעששת ולמחלות חניכיים.

חשוב לציין שמחסור בסידן הוא נדיר במדינות מפותחות, בהן מזונות ותוספי מזון מועשרים בסידן זמינים באופן נרחב. עם זאת, קבוצות אוכלוסייה מסוימות עשויות להיות בסיכון גבוה יותר למחסור בסידן, כולל אנשים עם אי סבילות ללקטוז, אלו עם היסטוריה של הפרעות אכילה ונשים לאחר גיל המעבר.

איור המתאר את הסימפטומים וההשלכות של מחסור בסידן
איור המתאר את הסימפטומים וההשלכות של מחסור בסידן

האם יותר מדי סידן יכול להזיק?

סידן הוא מינרל חיוני לבריאותנו, אך האם ליותר מדי ממנו יכולות להיות השלכות שליליות? התשובה היא כן, צריכת יותר מדי סידן עלולה להזיק. למעשה, צריכת סידן מוגזמת עלולה להוביל למצב הנקרא היפרקלצמיה, המתאפיין ברמות גבוהות באופן חריג של סידן בזרם הדם.

תסמינים של היפרקלצמיה עשויים לכלול בחילות, הקאות, עצירות, כאבי בטן, בלבול ואפילו תרדמת. במקרים חמורים, היפרקלצמיה עלולה להוביל לנזק לכליות, לבעיות לב ואפילו למוות.

תוספת סידן והיפרקלצמיה

למרות שניתן בהחלט לצרוך יותר מדי סידן דרך התזונה שלך, היפרקלצמיה קשורה לרוב לתוספת סידן מוגזמת. אנשים רבים נוטלים תוספי סידן כדי לסייע במניעת אוסטאופורוזיס או כדי להבטיח שהם עומדים בצריכת הסידן היומית המומלצת שלהם. עם זאת, נטילת יותר מדי סידן בצורת תוסף יכולה להוביל להיפרקלצמיה.

החשיבות של איזון סידן עם חומרים מזינים אחרים

כמו כן, חשוב לציין שצריכת כמויות מופרזות של סידן מבלי לאזן אותו עם חומרים מזינים אחרים עלולה להיות בעלת השלכות שליליות. למשל, צריכה גבוהה של סידן עלולה להפריע לספיגה של מינרלים חיוניים אחרים, כמו ברזל ואבץ. בנוסף, צריכת יותר מדי סידן ללא מספיק ויטמין D עלולה להוביל להיפרקלצמיה.

הסיכונים של צריכת סידן מוגזמת לבריאות הלב

כמה מחקרים מצביעים על כך שצריכת יותר מדי סידן עלולה גם להזיק לבריאות הלב. מחקר אחד מצא שגברים שנטלו תוספי סידן במינון גבוה היו בסיכון מוגבר להתקף לב, בעוד שמחקר אחר מצא שנשים שצרכו יותר מ-1,400 מ”ג סידן ביום היו בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם.

העתיד של מחקר סידן: מה הלאה?

סידן היה מוקד של מחקר מקיף לאורך השנים, אך עדיין יש הרבה מה ללמוד על המינרל החיוני הזה. מחקר עתידי ככל הנראה יחקור כיצד סידן מקיים אינטראקציה עם חומרים מזינים ותרכובות אחרות בגוף, כמו גם את היתרונות והסיכונים הפוטנציאליים של צורות שונות של תוספי סידן.

תחום אחד שמעניין במיוחד הוא תפקיד הסידן בבריאות העצם. למרות שברור שסידן לא חשוב לבריאות העצם, עדיין יש הרבה מה ללמוד על האופן שבו הוא מקיים אינטראקציה עם חומרים מזינים אחרים, כמו ויטמין D ומגנזיום. בנוסף, חוקרים בוחנים האם לצורות שונות של תוספי סידן (למשל סידן ציטראט לעומת סידן פחמתי) עשויות להיות השפעות שונות על בריאות העצם.

תחום עניין נוסף הוא התפקיד הפוטנציאלי של סידן במניעת מחלות כרוניות. מחקרים מסוימים מצביעים על כך שלסידן לא עשוי להיות השפעות אנטי דלקתיות ועשוי לסייע בהורדת לחץ הדם ובמניעת סוגים מסוימים של סרטן. עם זאת, יש צורך במחקר נוסף כדי להבין היטב את היתרונות והסיכונים הפוטנציאליים של תוספי סידן למניעת מחלות.

לבסוף, עתיד מחקר הסידן עשוי גם לחקור דרכים חדשות לשיפור ספיגת הסידן וניצול הסידן בגוף. לדוגמה, חוקרים בוחנים את היתרונות הפוטנציאליים של שילוב סידן עם חומרים מזינים אחרים או תרכובות שעשויות לשפר את הספיגה או הניצול שלו, כמו ויטמין K2 או סיבים פרה-ביוטיים.

תמונה של חוקרים העובדים במעבדה, עורכים מחקרים על מינרל סידן
חוקרים העובדים במעבדה, עורכים מחקרים על מינרל סידן

מסקנה: נקודות המפתח של מינרל סידן

לסיכום, סידן הוא מינרל חיוני הממלא תפקיד קריטי בהיבטים רבים של בריאות האדם. הוא לא חשוב לבריאות העצם, תפקוד השרירים והעברת עצבים, בין שאר התפקודים. בעוד שמוצרי חלב הם מקור נפוץ לסידן, ישנם גם מקורות רבים אחרים לסידן, כולל מזון מועשר ותוספי מזון.

הצריכה היומית המומלצת של סידן משתנה בהתאם לגיל ולמין, אך רוב המבוגרים דורשים בסביבות 1000-1200 מ”ג ליום. עם זאת, יכולת הגוף לספוג ולנצל סידן יכולה להיות מושפעת ממגוון גורמים, כולל מצב ויטמין D, צריכת מגנזיום ותרופות מסוימות.

בעוד שתוספי סידן יכולים להועיל לאנשים מסוימים, חשוב להיות זהירים כאשר שוקלים תוספת. יותר מדי סידן עלול להזיק ועלול להגביר את הסיכון לבעיות בריאותיות מסוימות, כולל אבנים בכליות ומחלות לב וכלי דם.

לסיכום, סידן הוא מינרל לא חיוני לשמירה על הבריאות הכללית, והבנת הפונקציות, המקורות והסיכונים שלו יכולה לעזור לאנשים לקבל החלטות מושכלות לגבי התזונה ואורח החיים שלהם. מחקר נוסף ימשיך לשפוך אור על המורכבות של הסידן בגוף.

מקורות:

https://ods.od.nih.gov/factsheets/Calcium-HealthProfessional/

https://www.webmd.com/vitamins/ai/ingredientmono-781/calcium

https://www.mayoclinic.org/healthy-lifestyle/nutrition-and-healthy-eating/in-depth/calcium-supplements/art-20047097

https://www.nhs.uk/conditions/vitamins-and-minerals/calcium/

Calcium

 

כתיבת תגובה